<h1>רבינו ירוחם ני"ז ח"א</h1>
<h2>דף לא.</h2>
בוסר יש מתירין בו מגע גוי וכן מוכח בגיטין [ל"א ע"א]. ופר"ת שאסור כי אפילו שנקרא היוצא מהבוסר מים כדאיתא בגיטין, אין אנו יודעים מתי, וגם יש שנה שאין מתבשלין יפה הענבים ונאמר באותה שנה שלא ינהגו בו יין נסך זה א"א לכך אין לזלזל במגעו, וכן כתבו התוספות בסוף גיטין, ויש מתירין.
<h2>דף נד:</h2>
עד א' אמר לא' נתנסך יינך ואפילו הלה שותק לא מהימן משום שמה ששותק לפי שאינו יודע אם אומר אמת אם לאו, כך פרת"ם והביא ראיה מפרק הנזקי' א"ל טהרו' שעשיתי עמך ביום פלו' נטמאו אינו נאמן. ודאמרינן עד א' נאמן באיסורי' לסמוך עליו להתי' דגמרי מספרה לה לעצמה, אבל להחמיר לא מחמרי' על פי עד א', דדוקא כשאומרים לו בפניך או ידעת אז אמרינן שתיקה כהודאה דמיא ואפילו חזר ואמר מה ששתקתי מפני שלא חששתי לדברי העד אפ"ה נאמן אלא א"כ אמר איני יודע או מכחישו, אבל כשלא אמר לו בפניך נתנסך או ידעת אפילו שתק אינו נאמן וכ"ש אם אמ' איני יודע דכל היכא דאתחזק התירא אינו נאמן עד א' לאיסור כדאמרינן טהרות שעשיתי עמך ביום פלו' נטמאו אינו נאמן, אבל אי לא איתחזק לא איסו' ולא התר נאמן לומ' או אסור או מותר ואע"פ שאין בידו לתקן ואי איתחזק איסורא ואמר עד א' התר הוא אינו נאמן שאין בידו לתקנו אבל יש בידו לתקנו כגון שחיטה וניקור נאמן, ודין זה לא שייך ביין נסך דלא שייך ביה בידו לתקנו אבל שאר הדינים שייך בהן, ובדבר שהוא בידו נאמן עד א' לאוסרו ואפילו מכחישו הבעל, ובדבר שאינו בידו עתה והיה בידו מתחלה והפעם הראשונה שמצאו וא"ל נתנסך יינך, עדין נקרא בעליו ונאמן. וכל אלו החלוקי' תמצא בענין ס"ת [נ"ב ח"ב] בדין הסופר. ועוד חלוק אחר דדוקא פועל אינו נאמן לומר נתנסך כשיצאו מתחת ידו דחזק' עליו שהוא מתכשר במלאכתו אבל עד(ו) דעלמא נאמן כל שאינו מכחישו. ובדיני ס"ת תמצא חלוקי' אחרי' בדין אזכרות שכתבתי לא כתבתי' לשמן. ועוד תמצא ח"ב כשמפסיד שכרו וכיצד מפסידו. ודין עד א' נאמן באיסורי' כתבתי נתיב ט"ו [אות ל"ב] בדיני מאכלו' בדין באי זה ענין מפקידי' אצל גוי או אצל החשוד.
